הטהרה נעשית במספר שלבים ומתבצעת כמה שיותר קרוב לזמן הקבורה. הטהרה נעשית על ידי אנשים מומחים לכך, בדרך כלל עובדי חברת קדישא. העוסקים בטהרה, צריכים לשטוף את עצמם לפני הטיפול במת והתהליך נעשה במספר שלבים.

רחיצה ראשונה: אחד המטהרים רוחץ את ידיו ואז רוחץ את כל ידי המטהרים הנוספים לפי כללי נטילת ידיים של הבוקר. אומרים תפילה שבה מוזכרת המילה ׳רחמים׳ שבע פעמים. משכיבים את המת על מדף הטהרה על גבו, פניו כלפי מעלה והוא מכוסה בסדין לבן בזמן הרחיצה כדי לשמור על צניעותו. משתמשים בהתחלה במים קרים אלא אם יש מקומות בהם הלכלוך לא נשטף.

סדר הרחצה מתבצע לפי הסדר הבא: בהתחלה ראש, צוואר, היד הימנית, חצי הגוף הימני, הירך והשוק הימניים. ישנם פסוקים אותם קוראים בזמן הרחצה. כך עד שמסיימים את כל החלק הקדמי של הגוף על שני צדדיו. חוזרים על כך פעם שניה וממרקים אותו ושוטפים שנית במים נקיים. מטים את גוף הנפטר על צדו השמאלי ורוחצים אותו לפי אותו סדר.

רחיצה שניה: זהו תהליך המירוק המתבצע עם ספוג וסבון ונעשה בדיוק לפי אותו סדר של הרחצה הראשונה. ישנו פסוק לכל איבר בגוף בעת המירוק, אך לא בזמן מירוק החלק השמאלי או האחורי של הגוף.

הבדיקה הפנימית: תהליך של ניקוי מעיו של הנפטר. בזמן תהליך זה לא אומרים שום פסוק מאחר והידיים של העוסקים בכך אינן נקיות. בעזרת סבון ומים מנקים את האזור פנימי וחיצוני. מאחר ושרירי הסוגרים אינם פועלים התהליך מתבצע בקלות. חוזרים על התהליך עד שהמים שיוצאים נקיים ללא כל ריח. בסיום הרחצה והבדיקה סוגרים את פי הטבעת עם צמר פשתן. השלב האחרון הוא ניקוי והסרת הלכלוך מתחת לציפורני המת באמצאות מכשיר המיועד לכך.

תשעה קבין: רחיצת הידיים של כל המטהרים כנטילת ידיים של בוקר, מסירים את הסדין ששמר על צניעות הנפטר בשעת הרחצה, מעמידים את הנפטר ותומכים בו, מכסים בסדין אחר, שוב, מפאת שמירה על צניעות ושופכים עליו 9 קבין של מים השווים ל30 ליטר. בסוף התהליך מייבשים את המנוח, מכסים בסדין נקי ויבש ומסרקים אותו לפני לבישת התכריכים.