בשעתו האחרונה של המת, יש לעמוד סביב מיטתו ולומר ביחד אתו (אם מצבו מאפשר זאת) את ה״וידוי״ שנקרא ביום הכיפורים. אין לגעת או להזיז את האדם העומד ללכת לעולמו, כרגע הוא במצב המזכיר דעיכת נר וכל נגיעה מאיצה את הדעיכה. בימים קשים אלו אנחנו רוצים לעזור לכם מעט במידע אודות מנהגי היהדות בעת הפטירה.

כאשר מרגישים כי עת יציאת הנשמה הגיעה, יש לקרוע ״שמע ישראל״, ״ברוך השם כבוד מלכותו לעולם ועד״ שלוש פעמים, שבע פעמים ״ה׳ הוא האלוקים״! ופעם אחת ״ה׳ מלך, ה׳ מלך, ה׳ ימלוך לעולם ועד״. לאחר יציאת הנשמה ובדיקת גורם מוסמך לכך, פותחים את חלונות הבית ושופכים את כל המים שהיו בכלים בבית זה (או בחדר בית החולים). באם הנפטר בבית, יש לעשות כל זאת בעשרים דקות הראשונות.

ביום חול – יש להוריד את הנפטר לרצפה, להניח אותו עם רגליים סגורות כלפי פתח החדר, להצמיד את ידיו לצדיו, לפתוח את כפות ידיו וליישר את אצבעותיו, לעצום את עיניו ולכסות אותו בסדין. אם הנפטר הוא גבר, נהוג לכסות את גופו בטליתו לאחר קשירת הציציות. בשעת הורדתו לרצפה, יש לבקש מהמנוח סליחה ומחילה. יש להדליק נרות, אין להשאיר את הנפטר ללא השגחה, לפחות אדם אחד חייב להיות מרגע פטירתו ועד שעת הלוויה.

בשבת וחג – טלטול המת מתאפשר רק לאחר שהונחו עליו כלי של היתר כמו: סידור, פרוסת לחם וכ׳ו. לאחר זאת, מורידים את הנפטר ונוהגים בדומה ליום חול בכל הנוגע להצבת הגופה. במידה וצריך, ניתן להניח על הנפטר קרח, למנוע ממנו את ביזיון ריח רע. אין להעביר את הנפטר לבית אחר ובמידת הצורך יש לעשות זאת על ידי גוי. מיד עם הפטירה יש לפנות לחברת קדישא.

בשעת הפטירה –

• מדליקים נר נשמה בבית האבלים בו יושבים שבעה
• לובשים חולצה שתקרע בעת הלוויה ובגדים שאותם לא מחליפים שבוע
• האבלים פטורים מכל מלאכה ודיני אנינות חלים עליהם ממועד הפטירה ועד ללוויה